תגובת יו"ר הלשכה יוסי פתאל לדבריו של אמיר חייק

לקריאה לחצו

לקריאת הכתבה לחץ כאן

אוקטובר 2018 הוא החודש הטוב ביותר בתיירות בכל הזמנים –
קרוב לחצי מיליון תיירים הכניסו מעל 2.5 מיליארד ₪ למשק
 

עליה של כ-14% בכניסות תיירים לעומת אוקטובר אשתקד
סה"כ יותר מ-18 מיליארד ₪ הכנסות מתיירות מתחילת השנה
גידול של כ-19% מהחודש הטוב ביותר עד כה (אפריל 2018)

שר התיירות יריב לוין: "חודש אוקטובר שובר שיא היסטורי עם נתון חסר תקדים ומדהים של כמעט חצי מיליון תיירים שהגיעו לישראל בחודש אחד. הנתונים המצוינים האלה נרשמים חודש אחר חודש כבר שנתיים, והם תוצאה ישירה של העבודה המאומצת שאנחנו עושים במשרד התיירות.
לתיירות הנכנסת לישראל תרומה כלכלית אדירה ותרומה הסברתית חשובה לא פחות. אני משוכנע כי נמשיך ונראה את מגמת העלייה החדה במספרי התיירים לישראל, ונסיים גם את השנה בשיא נוסף".

השבוע נפתח בלונדון יריד התיירות המרכזי WTM.
בביתן הישראלי ביריד השתתפו נציגים רבים מקרב חברי הלשכה ומנכ"ל הלשכה.

אחד הנושאים הבוערים בשיח התיירות העולמי וכן בביתן הישראלי היה תיירות-היתר בערים מרכזיות בעולם  והתיירות ההולכת וגדלה בישראל אל מול התשתיות הקיימות.
מנכ"ל הלשכה הציף את הנושאים הבוערים בקליטת התיירות הנכנסת לישראל שהולכת ושוברת שיאים מדי חודש ואת הצורך לטפל בתשתיות בהתאם לגידול בכמות התיירים הנכנסים לישראל.

תנועת השיא של תיירים לישראל מייצרת עודף ביקוש על היצע התשתיות הקיים בכל התחומים. נרשם מחסור חסר תקדים בחדרי בתי מלון בתקופות השיא של הנכנסת והמחירים שגם ככה מהגבוהים בעולם, מאמירים לשיאים חסרי תקדים.
תורים ארוכים ובלתי נסבלים בשעות השיא של הטיסות הנכנסות לשדה התעופה.
פקקים באתרי התיירות המרכזיים. לכלוך, חוסר סדר ומחירים שערוריתיים שנגבים מתיירים.

השיא חסר התקדים המגובה בפעילות שיווקית ברמה ובהיקפים אותם לא הכרנו בעבר ע"י משרד התיירות הם ברכה, שאם לא נדע לנהל אותה בחכמה, עוד עלולה להפוך לצרה שכולנו נתחרט שלא השכלנו לטפל בה בזמן.

מעבר לתרומה האדירה של התיירות הנכנסת לישראל (ענף היצוא השישי בגודלו מבן כלל ענפי היצוא של ישראל),  התיירים החוזרים, תורמים לחיזוק תדמיתה של ישראל בעולם עובדה  החשובה לחוסננו ובטחוננו.

https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3749519,00.html

 

תיירות אקולוגית, תיירות בת-קיימא, תיירות קהילתית ותיירות איטית – אלה הם רק חלק מהמושגים המתארים את הטרנדים החמים בתיירות העולמית. על אף ההבדלים בין המושגים השונים, כולם נשענים על אותם שני עקרונות – מודעות חברתית וסביבתית, ומשמעות חווייתית. בשנים האחרונות מתפתחת תיירות שמבקשת להשאיר חותם ולהשפיע לטובה על המקום בו מבקרים. התיירים אינם מסתפקים עוד בסימון וי בצ'ק ליסט עמוס באתרים, אלא מבקשים לחוות טיול שיש בו גם משמעות – מפגשים עם הקהילה המקומית, טיולי התנדבות, שימור הטבע והסביבה וקנייה מעסקים מקומיים בלבד. סקרי תיירות שנערכו בעולם מראים כי האג'נדה החברתית-סביבתית מהווה גורם משפיע בבחירת סוכנות נסיעות לארגון הטיול ואפילו בבחירת המלון. גם בישראל המגמה צוברת תאוצה וגורמי תיירות מרכזיים אינם אדישים לה. לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל הציבה כאחת ממטרותיה גם את הסוגיה החברתית-סביבתית, והיא מנוסחת בחזון הלשכה וחבריה:

            "נשקיע בפיתוח סביבתי ובפיתוח הפריפריה החברתית והגיאוגרפית"

            "נפעל ליצירת חוויה תיירותית ישראלית ייחודית ומשמעותית"

            "נגן על ערכי הסביבה והטבע ונשלב מרכיבים חברתיים בחוויה התיירותית"

השלב הבא הוא הגברת המודעות בקרב מארגני תיירות ומשפיענים בתעשייה, ושילוב תכנים חברתיים וסביבתיים בחבילות התיור, בפרויקטים תיירותיים ובמיזמי שיווק לחו"ל.

לקריאה נוספת

עד שנת 2036 צפוי מספר התיירים בעולם להכפיל את עצמו ולהגיע ל-7.8 מיליארד תיירים. עם כמות כזו של נוסעים שדות תעופה וחברות תעופה חייבות לאמץ שיטות מהירות יותר ובטוחות יותר למעבר נוסעים. שימוש בטכנולוגיות ביומטריות יאפשר תהליכי זיהוי יעילים, ובאותה נשימה ישפר את השירות עבור הנוסע. זיהוי ביומטרי מאפשר מעבר מהיר יותר ומאובטח יותר, גם בעת שירות עצמי של הנוסע. כבר היום חברות תעופה ושדות תעופה רבים משקיעים בטכנולוגיות ביומטריות שונות ובעתיד הטכנולוגיות האלה יהיו נפוצות עוד יותר – 63% משדות התעופה ו-43% מחברות התעופה הצהירו שהם מתכוונים לאמץ טכנולוגיות ביומטריות בשנים הקרובות.

ומה חושבים על כך הנוסעים? נראה כי מרבית הנוסעים אמצו את הטכנולוגיות הביומטריות והן הופכות נפוצות יותר ויותר בחייהם, לדוגמה שימוש בטביעת אצבע לשם זיהוי בטלפונים חכמים.

עם שיתוף הפעולה של הנוסעים, לחברות התעופה ולשדות התעופה יש את האפשרות לשלב זיהוי ביומטרי בכל שלבי הטיסה – בצ'ק אין, בהפקדת מזוודות, ובעלייה למטוס. המעבר לזיהוי יחיד ואחיד יקל על הנוסע וייעל את הבידוק הביטחוני.

השלב הבא בתהליך הכנסת הזיהוי הביומטרי אל ענף התעופה הוא שיתוף פעולה של חברות וממשלות כדי ליצור אחידות וסטנדרטים שיאפשרו פעולה הדדית חוצת-גבולות.

לכתבה המלאה

החודש מתארח בישראל מרוץ האופניים היוקרתי Giro d’Italia. לפי ההערכות, המרוץ יביא עמו כ-10,000 תיירים,  והמדינה צפויה ליהנות מרווח של 50 מיליון שקלים וחשיפה עולמית למיליארדי צופים.

על פי ארגון התיירות העולמי (World Tourism Organization), תיירות ספורט היא אחד מענפי התיירות בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתיירות העולמית. אירועי ספורט הם מחוללי תיירות משמעותיים – אלפי אנשים מגיעים להשתתף ולצפות באירועי ספורט גדולים כגון משחקים אולימפיים או אליפויות עולם, ומיצרים הכנסה ורווח לכל ענפי התיירות ולעסקים השונים שמשרתים אותם – חברות תעופה, סוכנויות נסיעות, בתי מלון, מסעדות, תחבורה ציבורית ועוד.

מנקודת המבט של מדינה קטנה ניתן לטעון כי לא ניתן להשוות את מצב תיירות הספורט בישראל עם מקומות בעלי תשתיות מתאימות, מתקני ספורט וענפי ספורט רבים ומגוונים. אולם, אלה שיפליאו בחדשנות, ביוזמות, וברוח הספורטיבית, הם המקומות שיזכו ביתרונות הכלכליים שתיירות הספורט מבטיחה. היכולת למקסם את הפוטנציאל של הספורט, המורשת והמשאבים הטבעיים של המדינה, היא זו שמאפשרת לה למשוך אליה אירועי ספורט עולמיים, ולקדם בה את תיירות הספורט.

לתיירות ספורט רבדים רבים – מתחרויות עולמיות, כדוגמת הג'ירו ד'איטליה שמתארח אצלנו החודש, ועד לתייר המעוניין לצאת קצת מג'ונגל הבטון ולחלץ את אבריו. הגיוון בתיירות הספורט מאפשר גם למקומות בעלי משאבים מצומצמים ותשתיות צנועות לפתח תיירות ספורט וליהנות מהיתרונות שלה, כשהדרך לעשות זאת היא לאמץ תרבות של חדשנות ויזמות.

לכתבה המלאה ולמודל החדשנות בתיירות ספורט של W2 Consulting לחץ כאן