יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2025
זיכרון השואה מתקיים בתודעה הישראלית כנקודת ייחוס מכוננת בה חווה העם היהודי אפוקליפסה, את קץ העולם, כפי שהיהודים הכירו.
על חורבות העולם שקרס תחת כובד רשעותו, נדרש העם היהודי להקים עולם ומציאות חדשים. הקמנו מדינה שתוכל להגן על קיומנו כך שרצח אכזרי ושיטתי לא יוכל להתרחש שנית. הסיסמה ״לעולם לא עוד״ הפכה למוטיב מרכזי בהוויה הישראלית.
הקמת המדינה שתשים קץ לפוגרומים והפרעות. סוף לפגיעות וחוסר מענה.
יש מתח מובנה בין הציווי ״זכור״ לבין הצורך לחיות חיים מלאים בהווה. יום הזיכרון לשואה והגבורה צריך לעורר בנו את ההכרה שהחיים והקיום האנושי בכלל שבריריים.
לקח זה דהה בתודעתנו. ככל שחלפו הימים מאז התרחש נס הקמתה של מדינת ישראל ורבו ההישגים וההצלחות, מציאות קיומה המגונן של המדינה הפכה לברורה מאליה. אמיתות החיים על אכזריות העולם כוסו במשאלות לב ובהתרחשויות של ימי שגרה.
המאורעות הנוראיים של אוקטובר 2023 הזכירו לנו שההיסטוריה שהאמנו שיכולה להתרחש רק בגלות ובהיעדר מדינה עצמאית, דפקה על דלת חיינו והודיעה לנו שהיא עוד כאן.
במשך יממה מדינת ישראל חדלה מלהתקיים ושוב היינו בגלות, תושבים של ארץ נוכריה, חסרי אונים בפני רעי לב המבקשים להכחידנו.
למדנו במחיר כבד מאוד את מה שהאירועים השנתיים של יום הזיכרון לשואה והגבורה ביקשנו לעורר בנו מחדש ובכל שנה, שהשכחה או ההדחקה של לקחי העבר עלולים לגבות מחיר שחשבנו שלעולם לא יוכלו לכפות עלינו שוב.
הדיאלקטיקה המורכבת שבין זיכרון לשכחה, בין טראומה לריפוי, בין עבר לעתיד מקבלת ביטוי מוחשי ביום השואה השנה כאשר אנו מתמודדים עם אובדן וכאב טריים לצד הטראומה ההיסטורית.
ארים ראשי / שי גבסו
הולך אני כעת במשעול ההווה, כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות, מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם, מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה, תביא להם את התקווה
ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים, וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי, עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים, מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר, קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו, כשההווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר, ארים ראשי...
שנזכור ולא נשכח
יוסי פתאל וצוות הלשכה
... מידע נוסףפחות מידע
