שינויים טכנולוגיים הגורמים להוזלה משמעותית בציוד, מגמות עולמיות של תיירות אקולוגית, בדגש על שימור מינים מקומיים, ומעבר ל"תיירות של חוויות" ולא של צריכה, יביאו לצמיחה משמעותית של שוק התיירות האורניתולוגית בשנים הקרובות.
לישראל בגלל מיקומה הגיאוגרפי כתפר בין יבשות יש המון מה להציע. איך מארגני תיירות יכולים להשתלב בשדה חדש צומח ומרתק?
על פי ניתוח שוק שנערך לאחרונה על ידי Future Market Insights (FMI), שוק התיירות אורניתולוגיה (תיירות צפרות) צפוי להגיע השנה לשווי של 59.7 מיליארד דולר, ולצמוח בכ-50 אחוז בעשור הקרוב.
הסיבות להתגברות התעניינות בציפורים רבות ומגוונות. ביניהן ניתן למנות השתכללות של אמצעי צפיה וצילום, נוכחות רבה יותר ברשתות של סרטים ותיעודים, דגש עולמי על תיירות אקולוגית השמה לה למטרה לשמר מינים מקומיים ולטפח ידע ייחודי של קהילות מקומיות. בחלק מהארצות גם השקעות ממשלתיות עוזרות למשוך תיירים צופי ציפורים וחובבי חיות בר.
בישראל הוקם ב 1980 מרכז הצפרות הישראלי. המרכז פועל בחסות החברה להגנת הטבע, והוא השותף הישראלי של ארגון הצפרות הבינלאומי Birdlife International . המרכז שם למטרה לפעול למען העופות בישראל באמצעות שימור בתי הגידול, עידוד מודעות וחינוך.
לישראל פוטנציאל "צפרותי" עצום. היא שוכנת לאורך אחד מנתיבי ההגירה הגדולים בעולם. בכל שנה עפים מעלינו כ-500 מיליון ציפורים, למעלה מ-300 מינים. הקרבה היחסית למדבר סהרה הופכת אותנו לנקודת האכלה ומנוחה מכרעת לאורך הגשר היבשתי היחיד בין אפריקה, אסיה ואירופה.
אז מי הם התיירים הצופים בציפורים?
לפי המחקר של FMI, קבוצות הגיל 35-45 שנים ו-46-55 שנים צפויות להוות נתח דומיננטי של המטיילים בשוק עד 2032 ויחזיק ב 75 אחוזים מהשוק.
תיירי צפרות בגילאים האלה, נוטים לבחור בחבילות מאורגנות על פני טיול עצמאי. תיירות ציפורים הייתה מהראשונות להתאושש ממשבר הקורונה מכיוון שהיא מתבססת על ביקור באזורים שאינם הומי אדם, ועל קבוצות קטנות בעלות מודעות חברתית.
אז מתי תיירים בישראל יבקשו לשים פתק בכותל, לאכול פלאפל, ולצפות בנדידת החנקן הנובי?
ישראל רחוקה מלהיות מעצמת טיולי טבע, אולם, השקעה בתשתיות תיירות, יכולה להביא לניצול של המשאב היקר הייחודי הזה בידי המארגנים.
הייתם רוצים לשמוע עוד על אפשרויות לשלב תיירות אורניתולוגית בטיולי תיירים בארץ? כתבו לנו