27/09/2021
"ושמחת בחגיך"-מחשבות על שמחה
| לא במקרה מסתתרת המילה "במחשבה" במילה "בשמחה". אם יבוא מאן דהוא ויאמר לנו שהוא שמח- נחשוד בו ובכוונתו. לעומת זאת, אם יגיד שהוא עצוב- מיד נאמין ונהיה נדיבים בסימפטיה. "משתתף בצערך" נשמע לנו ביטוי טבעי ומתבקש. "משתתף בשמחתך"- פחות, ואם כן נצרף לברכה המחאה בכדי להוכיח כוונה. למילה "שמחה" יש הרבה יותר מילים נרדפות וצירופי מילים, ובכל זאת אנחנו משתמשים הרבה יותר במילים "עצב" ו"דכדוך" בדיבור ובחיי היום-יום. שמחה היא המדרגה הקרובה ביותר לאושר, שהוא השלם אליו אנחנו משתדלים ומצליחים להגיע רק לרגעים. הפילוסוף ברוך שפינוזה מדבר על שלושה רגשות בסיסיים באדם: תשוקה, שמחה ועצב. השמחה עפ"י שפינוזה: "מעבר של אדם משלמות קטנה יותר לשלמות גדולה יותר". לכן, על האדם לחתור להעצים את שמחתו ובכך להגביר את שלמותו. פילוסופים רבים טוענים כי השמחה היא בעצם המטרה של בני אדם בעולם. גם ביהדות השמחה היא בסיס לחיים ולאמונה ואין כמו חג הסוכות לחדד אמת זו. "השמחה היא רפואה גדולה, וכל החוליים הבאים על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה" (רבי נחמן מברסלב). כלומר, באמירה השכיחה ביותר בינינו "העיקר הבריאות", אנחנו בעצם צריכים להתכוון ל"העיקר השמחה". בניגוד למקובל, בינינו לבין עצמנו, שמחה היא עניין רציני שיש להעמיק ולהשתדל בו מאוד. ולמי שעדיין לא השתכנע לא מיותר לצטט את בלז פסקל שאמר: "ללב יש הסיבות שלו, שעליהן השכל לא יודע כלום". חג וחיים שמחים בשביל שנהיה מאושרים. יוסי פתאל וצוות הלשכה. |
