במכתב משותף שהעבירו לשכת מארגני תיירות נכנסת ואיחוד המלונות בישראל, ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ יעקב אשר, לקראת דיון הועדה מחר בנושא "הדרכון הירוק", ביקשו הגורמים להעיר את תשומת לב הועדה להיבטים שקיבלו מענה חסר בנושא תנועת תיירות לישראל וממנה. "בישיבת הועדה נמסר ואף נוצר הרושם כי "הדרכון הירוק" יהווה תעודה לצורך יציאה מהארץ. בפועל יהווה "הדרכון הירוק" תעודה לניהול תנועת אזרחי ישראל מדינת ישראל. למרות שמשמעותו המילולית של המילה דרכון הינה תעודת מעבר בין מדינות, ה"ירוק" שלנו לא יאפשר לקיים את ייעודו המילולי". כמו כן, "בישיבת הוועדה הוצגה "תעודת מחוסן" אותה נוכל להדפיס בביתנו גם באנגלית. "מסמך ביתי" לא יוכל להוות אסמכתא מספקת ליציאה מהארץ ו/או כניסה למדינות רבות. כפי שמדינת ישראל לא תסכים לקבל בשעריה תיירים שיציגו מסמך ביתי המודפס במדפסת ביתית, כך גם ממשלות רבות ברחבי העולם.
עוד הוסיפו במכתב כי: "לצורך פתיחת שערי נתב"ג נדרשת היערכות מיוחדת ומורכבת, הקשורה בתאום בין משרדי ממשלה, יחידות סמך ממשלתיות וביניהם באופן משותף ואחיד לגורמים ומאגרי מידע בינלאומיים. משרד הבריאות, משרד הפנים והרשות להגירה ואוכלוסין, משרד התיירות, משרד התחבורה ורשות שדות התעופה, כולם צריכים לשתף פעולה בינם לבין עצמם ובינם יחד לבין גורמים בינלאומיים. מערך זה אמור לספק תיקוף (ולידציה) של נכנסים בשערי ישראל על היותם מחוסנים או מחזיקי בדיקות קורונה שליליות.ברור מאליוכי ישראלים שירצו להיכנס בשערי מדינות בחו"ל, ייבדקו ואישוריהם כמחוסנים יצטרכו גם הם לעבור תהליך של אימות ואישור שלא יוכל להסתמך על "אישור המחוסן" שיודפס בביתו של המחוסן".
הלשכה וההתאחדות הדגישו כי יש לאמץ תקנים בינלאומיים ל"דרכון הירוק" וכי פתרונות למצב החדש כבר קיימים. קיימים מספר פרוייקטים בינלאומיים שכבר פועלים, כמו פרוייקט ה-COMMONPASS ופרוייקט נוסף של ארגון חברות התעופה העולמי ה-TRAVEL PASS, אשר טרם החל לפעול. כמו כן, דרכוני בריאות דיגיטליים כבר קיימים. כמו כן, לצורך מתן אפשרות לתיירים מחוסנים, בשלב הראשון, להיכנס לארץ, יש לבקש ממשרד הבריאות לאפשר את הגישה למאגר הנתונים, כפי שעושות מדינות רבות בעולם. האישור לגישה למסמכים הפרטיים, ניתנת ע"י האזרח עצמו ומטעמו.
את מכתבם סיימו בפניה אישית ליו"ר הוועדה בנוגע לחשיבות של התיירות הנכנסת לכלכלת המדינה וציינו כי "התיירות הנכנסת לישראל מספקת כ-15% ממקומות העבודה בפריפריה וכ-7% ממקומות העבודה בישראל. ללא השבתה של תנועת התיירות לישראל, ערים כמו טבריה, ירושלים, נצרת, עכו, צפת ועוד, לא יוכלו לחזור לאיתנות כלכלית. אי מימוש הפוטנציאל הכלכלי הנובע מהתיירות הנכנסת לשיקום הכלכלה בעקבות המשבר, עלול להיות מחדל יקר ומיותר".